יצירה רביעית ואחרונה הנושאת אותו שם




שלום לך אהובתי.
זה גופי שנפרד ממך, לא עוד בין השורות, לא עוד מטושטש.
לא עוד נחבא אל המילים, בין צורות הנדסיות, לא עוד מתייסר בין
הנקיפות. אהבתך, חייך נעמו לי בחיי ובמותך חיים אחרים ציווית
לי.
שוב עליי לעצור, לפסק את המילים, לפסק את החיים, לשאול ולהורות
את בנייך דרך, להיגמל מגופך, מגופי הנכמש על אדן חלונך,
כחיבוטי ערבה שמצפון ויצר לא ניטעו בם. רק אהבתי תלווך בדרכך
זו, האחרונה, המחוייכת בזוויות, ובאוזנייך תהדהדנה המילים
שאמרתי בלחש, בין השורות, ועוד אזעק בין שורות קברים : "ילדה
שלי את, לעד".