|
תהומות של אור
נפערים לרגלייך
תמימת קור
אלילה
טיפסת על ענן בילדותך
ניסית לרדת במצנח
שנקרע
נחיתה מלטפת אל שיח פרחוני
דוקרני
התרסקת אל מיטתו עטוית הקוצים
המפתים המכאיבים
שלפת קוצייך כלפיו חזרה
נצמדת אליו בגופך לפרוח
כי זו הדרך היחידה שאת מכירה. |
|
|
לכבוד אדון
העורך,
רציתי לשאול אם
סלוגנים
חייבים בקורטוב
של הומור,
או שאפשר לכתוב
סלוגנים
בעלי משמעות
קיומית,
כמו "חיי אדם
קצרים הם
ומלאי יגון".
לתשובתך אודה,
יעקב פופק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.