רותם מלכה / שגרה |
שוב יושבת מול המחשב בחדר החם והמחניק עם המאוורר שעושה טובה
שהוא מאוורר בכלל. סתם עושה רוח. עושה לי רוח בעיניים והן
כואבות לי. הן כמעט נעצמות. אבל אני לא ממש עייפה.
ארבע לפנות בוקר.
שוב סתם יושבת ובוהה בתקרה/קיר/ארון/מה שלא יהיה.
אני מתחילה להיות עייפה.
עייפה מהשעמום הזה.
עייפה מהכלום הזה.
עייפה מהחלל הריק הזה.
משהו לא בסדר פה.
משהו ממש לא בסדר פה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|