אסף לביא / מלאכית |
מלאכית צחורת כנף
יושבת להנאתה בשמי האלוהים
מסתכלת לה על כל האנשים
רוצה לרדת רוצה לעוף
לחוש במשבים
להיות שם עם כל האחרים
כל כך יפה ענוגה וכל כך טובה
אין בה ולו כוונה אחת רעה
היא לכולם תעזור תוציאם מהשחור
ואין אף איש או אישה שלהם לא תושיט את ידה לעזור ותביאם לאור
ויום אחד אל הארץ היא ירדה
אך כנפיה אינן והיא שוב אישה
מתוקה ותמה פשוטה ועדינה
מושיטה את ידה לכל איש ואישה
עוזרת אומרת תומכת מושכת
מהחושך לאור ומהאור לערגה
גם לי היא עזרה הושיטה גם לי היא הושיטה את ידה
ועכשיו היא השלימה את המשימה
עכשיו היא שוב התעלתה
אבל אני שוב נפלתי אל השחור
למה עזבת?
לאן הלכת?
כל כך בודד אני פה בשחור
טוב נו מסתבר שנידונתי להיות מגורש מהאור
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|