|
חרדות, פחדים, יצרים, מאוויים ותשוקות
חברו יחדיו ובנו בתוכי מגדל בבל של שיגעון
כולם היו עם אחד ושפה אחת להם -
שפת המוות.
יד עליונה שחורה ומרושעת
כיוונה עבודתם נאמנה
אט אט גדל המגדל ונעשה רב ועצום
ורגליי אשר רקעו באדמה החלו לאבד את הקשר
עם ראשי אשר החל לנשום אוויר עננים שחור
וכאשר הגיע מבנה השיגעון כה קרוב לבורא
החל הוא לבלבל את שפתי ושוב לא ידעתי
את ימיני ואת שמאלי
ועת החרדות גברו עליי והשיגעון פקד על שפיותי
פסק שעון העבודה התמידי שפעם בתוכי
ואבני המגדל קיבלו צורת שיש
סמוך לירקון. |
|
|
אמרתי לו מיכאל
עזוב אותך
מללמוד, תמשיך
עם התדלוק יש
בזה כסף ולא
פחות השראה, לא
הקשיב לי, מה
אני יכול לעשות,
הלך למד הפך
פרופסור והיום
אתה לא יכול
לדבר איתו, ולא
תגיד הצעתי לו
את זה היום,
הצעתי לו את זה
אז... כשעוד לא
היו מתדלקים
כשלתדלק לא היה
מקצוע נדרש
כשהיתה הילה
סביב המקצוע...
אתה מריח ריח של
דלק? יענק'ל
יענק'ל?
יענק'ל?!!
אחות!!!
חצ'קל איש מוסד,
ברגע של
נוסטלגיה עם
יענק'ל ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.