-כשגן לוקסמבורג סגור-
כשגן לוקסמבורג סגור אני חושבת עליך.
קם בבוקר. חם. קם מזיע, ישן בלי חולצה.
מתקלח, לובש מדים של צבא.
כבר בלי שיער ארוך כבר לא מכניס ספרים עבים וקלמר לתוך תיק.
הציורים שלי שרואים אותי עם שמלה ואותך עם פנים מחייכים
מחזיקים ידיים, כבר לא מעל המיטה שלך. אתה כבר גדול, יודע מה
אתה רוצה, לוקח שעורים באוניברסיטה, יש לך מטרה ברורה. אמא שלך
כבר לא יוצאת כל ערב. אמא שלך כבר זקנה. החתול שלך גוסס. זרקת
את כל המצעים הישנים שלך אתה כבר ילד גדול. העצמות שלך כבר
הפסיקו לגדול. הפנים התעצבו.
יש לך מכנסיים וחולצה חדשים. יש לך חוויות אגורות בראש. יש לך
עבר סגור. אתה רק צומח עכשיו.
ואני לעולם אשחק. אחפש שקט שאוכל לצמוח ממנו. עד שאמצע שדה
נידח ובפנים החללית שלי מתוקנת; נוצצת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.