אלה בר-גולדג / חותם |
רוזנים סיימו מכתביהם הנכבדים
בחתימה מלכותית.
טפטוף אדום על שולי מעטפה,
טבעת הזהב נלחצת אל אגרת
ונטבע חותם מסתלסל.
בימים ההם,
הטחת אגרוף בפניי
ואני, נוחה להינמס כשעווה,
הנחתי לך לחרוץ בי סימנים מרים.
מעידה בגופי על מלכותך,
כורעת ברך צולעת לפני זעמך.
ההיסטוריה חלפה ואני בשלי,
נשמרת כחפץ בתערוכת מוזיאון.
הפנסים הכחולים כבר דהו,
אבל נותרתי מסונוורת.
מעידה בפנים נפולות
על גדולתה של שושלת ריקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|