ורק לפני כמה ימים היית כל כך אחר.
היית כל מה שאי פעם ביקשתי עבורי,הכי הכי שאפשר.
וכל מילה שלך עוררה בי ריגושים חדשים,נעימים.
מילותייך הן אלו שהשקו את ליבי בתאווה,
הכו בי שורשים שליפפו את הלב ולא רוצים לעזבו.
מצאת את הצד החלש שלי,מילים...
כעת,הצלחת ליצור בשורשים אלו קוצים שפוצעים אותי,וזה כואב.
לא אוהבת כאב. והרגש לא דואב.
לא רגילה להפגע,שקורעים את עלי הרכים.
ועליי הכותרת שם רק נקטפים,בידך.
ואני בידך, כחומר בידי היוצר.
השתלטת על כל חלק שרצית,גם אם לא הגעת לאיזור האסור.
עודני מנסה להיות צמח מוגן מפנייך,לא פראי כמוך,השתנית. |
