[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כב די
/
סיפור חיים

עוד כמה שנים אני אשב על האופנוע שלי, האופנוע שחלמתי במשך
עשרים שנה לקנות. CBR 900 סמ"ק. אופנוע מהסוג שכשתראה תאמר
"וואו!" - לא, אני לא אקנה אותו בשביל הקנאה שתרדוף אותי בכל
מקום, אני באמת אוהב אותו, כמו את הילד שלא יהיה לי אף פעם.
אחרי שאתניע אותו ביום הגשום ביותר שיהיה באותה השנה, אני
אחשוב על כמה שאני אוהב את אחים שלי, את החברים שלי ואת
האופנוע. את ההורים שלי - אני אחשוב - לא ממש. אסע לכביש שומם
בגשם הזלעפות שירד ואסע על 200 קמ"ש. כשהזמזום המדהים הזה של
האופנוע יישמע באוזני אני אתקע באיזו גדר, או באיזו משאית
גדולה במיוחד. עם הצליל היפה הזה, שחלמתי כל השנים לשמוע כל כך
קרוב אלי, אני אאבד את ההכרה ואראה בעיקר שחור.
כשאני אתעורר אני לא אבין מה קורה ואיפה אני נמצא. אני אחשוב
לעצמי "מה זה כל המרשמלו הזה שאני דורך עליו?". פתאום יעבור
מישהו וישאל אותי איך קוראים לי. אני אענה לו "כבדי" והוא יגיד
"נעים מאוד- דרור", "נעים מאד".
"איפה אני?" אני אשאל.
"אתה בשמיים. אתה מת. מזל טוב!" הוא יענה באדישות.
" מה זאת אומרת בשמיים? מה זאת אומרת מת? אני מתכוון, אין לי
בעיה, זה מה שרציתי מאז גיל 13 אבל... אבל זה לא אמור להיות
קצת שונה?" אני אתהה.
"נעבור אחד אחד. בשמיים זאת אומרת מה שראית כל פעם שהרמת את
הראש וראית תכלת כזה בעיניים. טוב, לא ממש, אבל בעיקרון. אנחנו
קצת מעל. מת זאת אומרת לא חי, לא נושם, לא קיים מהרבה בחינות.
בעיקר בחינות בגרות. וחוץ מזה- מה חשבת? שתבוא ויערכו לך קבלת
פנים? שיחכה לך מלאך שישאל אותך לאיפה אתה רוצה ללכת? גן עדן
או גיהינום?" הוא יצחק עד שתכאב לו הבטן.
"אהה... לא ממש. לא יודע, אז מה זה? גן עדן או גיהינום?" אני
אשאל בתמימות.
"חהחהחהחהחחהחהח" הוא פשוט יקרע מצחוק. "מזל שיש לנו את החדשים
כדי להריץ קצת צחוקים".
"מה מצחיק?" אני אשאל.
"קצת פספסת משהו נראה לי, בביקורת גבולות. או שבעצם זה כל אלה
ששם למטה?!" הוא יחשוב בקול וימשיך "אז ככה, אין כזה דבר גן
עדן וגיהינום, זה הכל המצאה של הדתות האלה. האמת גם אין
אלוהים. טוב, נראה לי שאת זה כבר ידעת, אחרת היית עדיין תקוע
שם למטה, עם חסרי החיים האלה" הוא יצחק ממשחק המילים המשעשע
שאמר ויגיד "תראה, אני די נהנה פה , אחרי מה שעברתי שם למטה.
פה כל אחד קובע לעצמו. כל אחד עושה מה שבראש שלו!"
ואני? אני אחשוב לעצמי- אוף, אם רק הייתי חושב על דרך יותר
נורמלית להתאבד, בלי שהראש שלי יעוף לצד השני של הכביש. איזה
דיכאון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא מוזרה,


אני מיוחדת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/01 12:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כב די

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה