לא בדיוק סוף העולם
לכל היותר קצה מערבה של קורנוול
בעצם גם של אלביון כולה
של הבדידות המזהירה בנהירתה אל היבשת
עזר כנגדה
גלים גומעים ללא ליאות
סלעי מגור סביב
ומולם עדרי בתים עולים מן הרחצה
לוחכים את מתללי החוף
שלווה חולמת בכול
בקצה מערב
בעקבי לבי
אני חוזר מכאן מזרחה
אל הנקרות הכחולות המופלאות
בצוקים המלבינים של קצה מולדתי
אל עירי על שפת חולות השמש
אני יודע:
היום אלמלא צמחתי בה
אולי לא הייתי בא הנה
אני יודע:
מהומות רבות בתוכה
ועשוקים בקרבה
אני יודע:
סרסורי קברים רוכלים בה
אחד כנגד ארבעה בנים
מניין תמורת שניים,
שלושה אבות כנגד -
אבל שלה אני
גנוב עליה
על הבל נשמת אפה,
אני יודע -
ואני יורד אליה:
שרק נחזור
שרק נספיק לחזור
למען השם |
