מאיה גונן / כי האדם לבדו לא יחיה |
וכשנפשו תברח מגופו לא יאמר אף מילה
כי אם יודה על החסד שעשה עמו האל
ופתאם לא היה הוא אדם כי אם מלאך
שכנפיו חיפו על הסבל שעורקי נישמתו עברו
והרי ידע הוא שימיו קצובים
ובכל זאת בהה בקיר הלבן
כאילו צופה הוא בסרט חייו
ואף לא פעם אחת תהה אם
מקומו בין האנשים שעל הקיר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|