[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








dedicated to Richey, to everyone I know, and to everyone
I'm gonna meet.




The day I understood you were only a human being was the day
which ended it all.
I lived in my bubble, safe, waiting for you to tell me what
to do, and how to act. And you were always right. I thought
you were god. I thought you were immortal. I wanted you to
be. But you aren't.
It hurts to think you can't help me anymore, you can't help
yourself. I used to hang on each of your words. Your diary
was my bible, the only bible I've read, the only one I could
accept. I lost my thoughts, let them stain in your ink. And
you were the ultimate truth. And you're gone now. And I've
never really known you. And never will.
I knew you couldn't love me back. Love is a human feeling,
and you're above all that, you can't love, you can't accept
love, as though you don't understand it.
We all loved you, millions, millions whispering your name in
our sleep, and you didn't hear a single voice, which could
be a scream if only you'd let us. We could've made you
happy, and you ignored us.
And now, your silent make more noise than the million
screams that we are. That we were.  That we can still be, if
you allowed us. And what you claim to be a coocoon, is
nothing more than a prison, a prison you built on your own,
and a prison you can't get out off. Even if you wanted, and
I don't think you do. You like it there. It's safe. Waiting
for us to tell you what to do, and how to act.
You became your own shadow, a shodow which is hunting after
you, seeking, growing from your deepest thoughts and fears,
it's the truth you're afriad to find, and yet you're digging
in your soul searching it, leaving the whomes wide and open
for the world to see.
And we become your shadow, and now we're fed from your
deepest thoughts and fears. We've become your worst enemy,
and so you try and escape. But we've hunted you down, you
lay in our pockets, and we take you out from time to time,
just to look and be proud we own you. You're our toy. Toy
for out souls. And we love you.  And we always will.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל הבנות זונות
וכל הבנים בני
זונות



(אחת, לא משנה
מאיזה עדה)


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/01 13:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנדרסון גוד

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה