להפגש במקום הקבוע. להגיע חמש דקות מאוחר יותר. אולי בעצם שבע.
ללכת לאט. להראות בטוחה. להתלבש יפה. בושם. איפור קל.
להתיישב. לא לדבר יותר מדיי. לא לשתוק יותר מדיי. לשחק קצת
בשיער. להתקרב.. לשחק קצת עם הידיים שלו. לחייך. להצחיק אותו.
לצחוק.
להגיד לילה טוב אחרי שעה וחצי של שיחה מדהימה. להתרחק. לא
ליפול. הכל, רק לא ליפול. להיכנס למיטה. לחשוב עליו. לחשוב על
משהו אחר, לא אפשרי.

ככה זה תמיד מתחיל. וזה לא חייב תמיד להיגמר בנישואים של
שלושים שנה, עם שלושה ילדים, כרס, ומשכנתא.
או אולי בעצם כן.
הכי חשוב זה ההתחלה. זה תמיד אותה התרגשות, ופעימות לב,
ומחשבות בלתי פוסקות, ולב ענקי שיכול להכיל בו את כל העולם
ועוד קצת.

ההתחלה. אין כמוה.
זה העיניים, זה הידיים, זה השפתיים, זה ה... לשון.
זה הפעם הראשונה, והשניה, והשלישית. זה לא לצאת בכלל מהמיטה.
זה להתכרבל. להתחבק מאחור. להחזיק ידיים. להירדם ביחד. להתעורר
ביחד. להתרחץ ביחד. לנהל שיחות ביחד. לשתוק ביחד.
לאהוב. המון לאהוב.

זה המבט של אחרי. הסיגריה של אחרי. ההרגשה של אחרי. השקט של
אחרי. הנחת של אחרי. הרוגע של אחרי. הכיף של אחרי.

זה הטיולים, והארוחות, והמתנות, והחגים, והמשפחה, והחברים,
והאירועים, והיציאות, והבילויים.

זה להיות חולה ולשמוע שאת עדיין יפה, זה להיות בדיכאון ולהיות
מסוגלת לצחוק, זה לקום בבוקר ולהרגיש מסודרת, זה לבכות ולא
להתבייש.

לא רק כסף מזיז את העולם, ולא רק סקס מזדמן (למרות שאני לא
מזלזלת באף אחד מהם), זה אהבה.
וזה אף פעם לא נדוש, או מאוס, או מעיק, או מטריד, או מקשה, או
כל דבר שלילי אחר.
זה כל הדברים הטובים.
והיום, אני נותנת מעצמי, משהו אחד שיש לי בשפע, שאי אפשר
לראות, אבל אפשר להרגיש תמיד - את האהבה שלי. לכולם.
תעבירו את זה הלאה. יום אחד זה יהיה להיט...