רב חיי לא הייתי מאושר מסיבה כלשהי שאפילו אני לא יודע מה היא
ההורים שלי עשו הכל כדי שאני יהיה מאושר, אבל הם לא הצליחו
הם לקחו אותי לפסיכולוג, לכל מיני רופאים כדי לראות מה הבעיה
אצלי
אולי מה שחסר לי זה לא אושר?
אני עכשיו בן 25, יושב בבית על הספה, לא מגולח, עם סיגריה בפה
וכוס קפה ביד.
חי בניו יורק בשכירות, בלי אישה, עבודה מסריחה, ודג זהב קטן.
מנסה למצוא חברה, הייתי באיזה 50 דייטים כושלים עד שיום אחד
פגשתי אותה.
שיער שחור חלק, עיניים ירוקות, אף קטן וחמוד, שפתיים שפשוט בא
לנשק כל שנייה
רציתי לדבר איתה, אבל לא היה לי על מה, אבל עקבתי אחריה, לראות
מה היא אוהבת, ומה לא.
אחרי שבוע, ניסיתי לדבר איתה, היא ישבה לה בפארק, פשוט
מדהימה.
התקרבתי, המבטים הצטלבו, היה מין ניצוץ קטן, ישבתי לידה
והתחלנו להכיר. ישבנו שעות ודיברנו, צחקנו עד שהגיעה הנשיקה,
שפתיים רכות ונעימות, פשוט א-ל-ו-ה-י ! לקחתי את המספר שלה
והבטחתי שאני יתקשר מחר, חזרתי הבייתה בהרגשה מוזרה, כאילו
פשוט בא לי לחבק כל מי שאני רואה ברחוב, אולי זה אושר?, ואולי
זאת אהבה? הוא שאולי אהבה היא אושר?