יש אהבות הכלות מאליהן
כעצי תפוח המשירים את כל עלוותן
ונשארות עירומות בכל החורף הארוך והקר הזה.
חושפות לעיני כל את דלות גוויעתן.

יש אהבות שווא
או שזו אהבה אנוכית - כהאבקת הדבורה את הפרח
השואבות עד תום את לשד "אהובם"
ומותירות את גורל האבקתו לרוח -אם תבוא.

יש אהבות שלעד יונצחו
בהמייה מלווה בדממת מוות
כפרח הפורח ליום אחד וקמל, ויופיו נחקק בנו לעד
ומעיד על דלות אהבת הדבורה אל הפרח

ויש את האהבה שלי אלייך
והיא חיה, ומפעימה, והיא כרוח לפרח.
כימי האביב לעץ התפוח בליבלובו
כהוויה אחת שהיא רק בשבילך, לתמיד.