ויקטור דקלבו / להיזכר בך |
קטל הסרטן את אור אורייך,
ולא נותר ביננו איש דומה.
דומה למה שעוד היה בזמן חייך,
לעולם כבר לא יהיה.
זוכרים אותך כולנו בלבנו,
כל כך קשה כל פעם מחדש להפרד.
ורק המחשבה עליך כה כואבת,
העיניים מתמלאות דמעות, הלב, הלב רועד
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|