הכל התחיל בערב אחד בקיץ של השנה, הכל היה יפה ורוגע ואני
הלכתי לי על המזח שליד האגם חושבת ולא שמה לב לשום דבר ואז
ראיתי אותו בחור די גבוה שחום שיער שטני ואת העיניים הכי יפות
שאי פעם ראית הוא היה פשוט מקסים והיה לו גוף משגע ממה שאפשר
לראות דרך הגופיה הצמודה שהוא לבש ומכנס שהוא לבש. זו הפעם
הראשונה שראית אותו. הוא סקרן אותי, אולי בגלל שהוא פשוט היה
שם עומד על המזח ומזיל דמעה. דבר אחד ידעתי באותו רגע - רציתי
אותו.
אבל לא ידעתי מה לעשות אז עזבתי את המקום והלכתי וחזרתי לאותו
מקום כל יום בשבוע אחרי אבל ערב אחד בדיוק כאשר השמש התחילה
לרדת ראיתי אותו עוד פעם שם. הפעם החלטתי אני חייבת להגיד משהו
לו, אני לא יכולה לוותר עליו סתם כך וזה מה שעשיתי. הלכתי לאט
לאט בצעדים קטנים, נגשתי אליו ואמרתי "שקיעה יפה! נכון?" והוא
אמר "כן יפה מאוד." הוא הציג את עצמו ואמר "נעים מאוד, עידן."
אמרתי "נעים מאוד, מרינה." והתחלנו לדבר, דברנו בערך שעה
שעתיים, לא יודעת בדיוק כמה, לא שמתי לב לזמן כבר היה די חשוך
ודי קריר והוא שם לב לזה שקר לי. הוא נתן לי את החולצה שהיתה
מעל הגופיה שלו כדי להתחמם ונתן לי את היד שלו. הסמקתי בקלות
ולבשתי את החולצה ונתתי לו  את היד והתחלנו ללכת חזרה למלון.
מתברר שהוא כאן רק לקיץ. הוא בן 17 וחצי הוא עובד במלון של דוד
שלו. אין לו חברה, הם נפרדנו לפני שהוא הגיע לכאן. הוא לא רצה
לדבר על זה אז לא שאלתי. הגענו למלון הוא נתן לי נשיקה קלה על
הלחי ונפרדנו וכך זה היה בשבועיים אחרי וזה המשיך והיה לי ממש
כיף להיות איתו ונראה שהיה לו גם כיף איתי.