אני עפה אמא,
הכנפיים השקופות שלי בשמיים אמא,
אני פרפר לבן!

כל היום נקטר של צוף מתוק,
מפרחים של אנשים.
זה כל-כך כיף לעוף אמא,
לגמוא מרחקים,
לראות נופים!

כולם מסתכלים עליי אמא,
הם אומרים שאני יפה!
אם רק היית יכולה להיות איתי,
איך היינו נהנות.

יום אחד אני ארד מכאן
ואבוא לבקר אותך, אמא.
אולי כשימאס להם להסתכל
עליי כל-כך הרבה,
אולי כשאצטרך
להתחתן וללדת בת משלי

אבל כשהחיים ירסנו אותי אמא,
את יודעת מה אני אגיד להם ?
שגם כשהיופי נגמר, תמיד יש לך
את הילדים שלך,
ללמד אותם את אותן טעויות.