ואולי זה באמת כי נמאס להם מהחיים?
ולמה דווקא בשעת הדימדומים, כשיותר יפה,
למות ולהפסיד את המחזה?
היום הרי עבר, נגמר ונשלם,
נשאר רק לשבת בבית ולהרים את הרגלים ישר,
לראות טלויזה, להיות בחברה אהובה,
ולדבר על כל היום שהיה.
ואולי כל מי שמת בשעת הדימדומים,
לא ראה אהבה בחייו הקצרים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|