כשהיינו ביחד כל הלילה,
גרמת לי להרגיש נאהבת
ואז כשלא התקשרת,
הרגשתי נעזבת.

נשיקות, ליטופים
גם מסאז' היה שם....
מילים יפות, מבטים חמים
הייתי הכי יפה בעולם.

נכון, היו קצת שתיקות,
אבל גם זה היה נעים
ובבוקר התנפצו התקוות
והשתיקות התגלו כשקרים.

כל הנשיקות והליטופים
נראים כמחווה מיותרת
כל המילים, המבטים
מרגישים כמו סטירה מצלצלת.

אתה מדבר אליי
והעיניים שלך חודרות לתוכי
מנסה לעצום את עיניי
אבל חייבת לדעת שאתה פה לידי.

אז אני מביטה בך
וכל מה שאני רואה זה כחול
הכחול הזה של העיניים שלך
אותי מבלבל מחשמל מנטרל.

זה הופך לי את הבטן
זה משנה את הכל
לא יכולה לנשום
אני טובעת בכחול.

אז אני מביטה לך בלבן של העיניים
שם אני בטוחה יותר
(כי לבן כזה בינתיים
יש לכל אחד אחר...)

החדר כבר חשוך
הלילה הגיע בן-רגע
כל השיחה הפוך
על הפוך
על הפוך...
כבר שכחתי על מה כל הקטע.

אתה אומר שאתה לא מחפש קשר
"אני פשוט זורם", וזה בסדר
אני מקסימה ואתה באמת נהנה
אבל חוצמזה כלום לא יקרה.

איך אתה נמס לי בין הידיים
כאילו כולך איתי,
מנשק אותי על עיניים
כמעט אוהב אותי.

אתה אומר: אני יכול להתפנק לנצח
ולפני הבוקר שוב בורח
אתה חי תקופה כזאת של כלום
ככה טוב לזרום ביקום...

ואז אתה בא ונמס לי בין הידיים
כאילו כולך איתי,
מנשק אותי על עיניים
כמעט אוהב אותי.

העיניים עצומות
השפתיים פשוקות
אם שותקים, אפשר לשמוע את הציפייה.
העיניים נפקחות
השפתיים מתעקלות
אולי זה חיוך, אולי מבוכה.

אני רוצה לראות מעבר להבעות
אל תיתן לי מבטים, נשיקות
תן לי רגשות!!!!!!!!!!!!!!
בלי משחקים והצגות
אני פשוט רוצה
א-ה-ב-ה.

    אני רוצה לאהוב
כמו שלא אהבתי מעולם
   לזרוח כמו שמש
    ולסעור כמו ים.

לדעת שגם אם כרגע לא,
  אז הכל יהיה בסדר.
לחוות איתך את כל העולם
    פה בתוך החדר.