הייתי רוצה לטבוע בתוך השקט החם של מי האמבט.
כה מרגיעים ומלטפים הם,
כה מפתים ושלווים.

עדוות קטנות מלוות את בהונותיי בכל תנועה.
חזקות לידן ונחלשות בהתרחקותן.
טיפה נופלת, פוגעת בפני המים ויוצרת סביבה מעגלים
אשר הולכים ומתרחבים עד להגיעם לסף היכולת, עד להתקעותם
בדפנות
ואז הם חוזרים חזרה, לעבר הטיפה.
ישבני מתחכך בשיש הקר ויוצר קול של לוויתן עבוד במעמקים
המלוחים.
שכשוך כפות רגליי במים יוצר בועות המתנפחות ומתנפצות,
מתנפחות ומתנפצות.
ברכיי מבצבצות למעל פני השטח הקטיפתיים.
כמו איים אשר נחבאו במשך דורות בתוך המים
ורק עכשיו מעזים להראות פניהם.
רק הצללים הכהים תמיד היו בתוך המים ותמיד יהוו חלק מתוכם.