כמוני, גם פתיתי השלג ריחפו בשמיים
לבנים, טהורים, אבל את - בינתיים...
הלב השבור, גאווה, קנאה, אולי אהבה
חלומות ותקוות, התנפצה הבועה.

דווקא עכשיו, כשהלב רק התחיל,
החלטת לוותר בעולמך המקביל.
כבר אין סיכוי, הכל הסתבך,
אך עדיין הלב נמצא לידך.

הדברים הקטנים שקרו בינתיים,
מזכירים לי תמיד את האור בעיניים.
בדיוק כמו אז, עכשיו זה סתם ארעי,
כי זה לא יכול להיות, שהאחת- בינתיים...

כמונו, גם השמש כבר שקעה בשמיים,
אך השמש תזרח שוב, תעלה מן המים.
"היה ונגמר" מהדהד באוזניים,
כנראה שהיינו סתם בינתיים...

רק רציתי שנכיר באמת
אהבה אלוקית, בשביל המלאך שמת.
אם היא לא האחת, אז מה זה שווה?
כי הרי בשבילה, גם איתו זה דומה.

הדברים הקטנים שקרו בינתיים,
מזכירים לי תמיד את האור בעיניים.
בדיוק כמו אז, זה משהו חולף
כי לא יכול להיות, שהאחת- בינתיים...
-----------------------------------------------

הערה- יודע אני, כי המשפט הבא שעיניכם יראו לא יעזור ורק יזיק,
אך למען האמת חייב אני לרשום אותו-
זהו, השיר מדבר על משהו זמני, ארעי, ולכן גם ההזדהות שלי עימו
הייתי זמנית עד מאוד, או במילים אחרות קריאת שורותיו כבר אינה
עושה לי כלום, ולכן הרהרתי בליבי, אך החלטתי שלא להורידו בכל
אופן, בשבילכם.
החלטתי להשאירו כדי שנפשות אחרות, תוכלנה לקבל ממנו משהו,
לשפוך את ליבם בעזרתו, להזדהות.
אקווה שתיסלחו לי על הקרות.