לחזור לחוף ים אחרי שנתיים לקראת ערב
ולדרוך איפה שבוודאות היו מים בשנה שעברה
לראות מכוניות כבויות פנסים באות, נעצרות
ואנשים יוצאים לבגאז' ומעבירים שקיות מיד ליד.
לכתוב משהו בחול שהגלים ישטפו רק חלקית
מין טשטוש לא סופני מלא בזפת
לשבת בין סלעים דוקרים שהפכו להיות שובר גלים של מרינה למרות
שעליהם עוד שלדי בלוטים
למצוא סדק טוב ולחרבן מרוב יאוש
כשעובר איש ממולח כבן חמישים
שהיה יכול
אבל כנראה החליט שלא
לשבור לגמרי
את התמימות.
(חוף הנכים, מאי 2000 ) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.