הגל הכה בירכתים והפיל את הטבח במטבח הצר שבאוניה, ואילו אריק
האלחוטן הקיש קו רצוף במפתח המורס שלו ושיבש בכך את כל
השידור.
כאילו לא די בכך, עוד גל  ואחריו עוד גל ואונית צי הסוחר
הטלטלה כקליפת  בוטן בים.
אריק חשב בלבו,  הנה ככה זה שהקברניט מרשה לעצמו להביא אישה
בספינה, הלא דבר ידוע הוא כי אישה תביא מזל רע .
באותה העת כאשר הספינה מטלטלת מצד לצד וכל אחד עסוק בלהיאחז
ולא להישטף מהסיפון, לא קלט אריק גם את השדר המתריע על
התקרבותה של הסופה "נינה". מעניין אני אומר לעצמי, מעניין מדוע
כל סופות הים נקראות על שם אישה, מעניין באמת.
                             

אריק היה אלחוטן ימי בצבא מה שנקרא אצלנו "מורסיסט" , פגשתי בו
בבה"ד 7 אני הייתי בקורס אלחוטנים אבל בעוד אני בקושי הגעתי
למהירות 8, אריק היה משדר וקולט במהירות 21, כך נפגשנו, כיוון
שאילו לא הייתי עובר מבחן במהירות 10 פשוט לא הייתי יוצא
הביתה. אריק אימן אותי שעות עד שהצלחתי.
כאשר השתחרר היה זה אך טבעי שיפנה לצי הסוחר, אלחוטן בצי
הסוחר, רק לשנה לעשות כסף ולראות את חו"ל אמר.
                           

חיפה,
כשאתה מגיע למעגן הספינות עם הציוד שלך, אתה מבין שזה עולם אחר
אולי כמו שדה תעופה רק שיש כאן אוניות במקום מטוסים אבל כאן
הולכים על הרציפים בין העגלות והמלגזות או המנופים, ובצדי
הרציפים מכולות המועמסות על האוניות, סבלים צועקים אחד לשני
בבליל שפות בלקניות וצרימת צופרי אוניות מחריש אוזניים.

אריק ממש לא התלהב מקבלת הפנים האדישה עד צוננת שהוא זכה לה
לעומת האחרים שהוא ראה, אולם הם הכירו האחד את השני ואילו הוא
פעם ראשונה באוניה. גם התא הצר שקיבל לחלוק עם עוד שניים, קצין
הניווט, והאפסנאי של הספינה, לרגע נזכר בצבא, אם יש לך  קשרים
עם האפסנאי, לא יחסר לך דבר.
                                     

הים
הסופה החלה לתת את אותותיה, גלים ענקיים של עשרה מטר ויותר
החלו להכות בירכתי הספינה, המכולות בבטן האנייה החלו לנוע מצד
לצד, גלים החלו לשטוף את הסיפון העליון, המלחים מיהרו לאטום את
תאי הצוברים המכילים פוספטים יקרי ערך.

הקברניט נתן מבט זועף באריק, "מדוע לא דיווחת שמתקרבת סופה!"
"לא קיבלתי שדר כזה אדוני" ענה.
" גש לקשר ותברר מה קורה, המונסון  הזה לא היה צפוי בעונה זו
."
אריק מיהר לתא האלחוט קורא את קריאות ההתקשרות, הפלט לא איחר
להגיע, סופה במהירות של כ 80  קשר, וגלים עזים מלווים בגשם עז
ורוח.
אריק מיהר להודיע לקברניט את מהות הסערה תוך שהוא אוסף מידע
מהמכ"ם של הספינה.
הקברניט העיף מבט בממצאים, " לא נורא, תוך זמן קצר אנחנו
יוצאים מזה"
העיף מבטו באריק ופלט " בחור צעיר, בפעם הבא שים לב".
                                 

השוד
הבוקר אכן היה בהיר יותר, אבל לא להרבה זמן,
כשהגיעו למצר מלקה (בין סומטרה לאינדונזיה) נצמדו אל חמש סירות
פיברגלס שטוחות ללא חופה ותוך שניות הם ירו מעין סולמות בתותחי
החבלים שלהם ובטרם יושבי הספינה הבינו מה קורה, עלו על הספינה
חמישים שודדי ים חמושים.

יותר מאוחר כשהקפטן וצוות הפיקוד וחוקרי השוד ניתחו את הנושא,
הסתבר שהמכ"ם אינו יכול לקלוט סירות עם צללית כה נמוכה, אבל
הפרט הכי מעצבן היה כי המרכז הימי לדווח על שודדי ים בקואלה
לומפור שלח שדר אלחוטי כהתראה .
זה היה השדר שאריק לא קלט כאשר גל עז התנפץ אל הספינה, זה השדר
שבעטיו אריק כבר לא משרת על הספינה.

כל השודדים היו חמושים ברובי קלצ'ניקוב ואם 16 וחלקם בסכיני
מצ'טות ענקיות ואימתניות, הם השתלטו על הגשר ועל הספינה
במיומנות רבה. לא הספקנו להוציא את כלי הנשק מארונות התחמושת
הנעולים!

מסתבר כי הם היו אינדונזיים מתנועת השחרור  Aceh, הצעקות היו
רמות כמעט ונורו יריות, הספינה עברה לשליטתם המלאה, חלחלה עברה
בצוות אשר שמע סיפורים על טבח ורצח על ידי שודדי ים, אולם
השודדים כנראה רצו יותר משהו אחר ומהר, הם איתרו את אשת
הקברניט מהר מאוד, ואז ניהלו עמו משא ומתן די קצר, תוך שהם
מאיימים לשסף את גרונה, הקפטן לאחר שכנוע מהיר קרא לרב המלחים
ולחש לו משהו.

כאילו בתאום מסודר בעת שנפתחו צוברי המכולות, הופיעה ספינת
רפאים מתוך אחד המפרצונים הנסתרים הרבים ועליה מותקן מנוף,
הקפטן עם מפקד השודדים ניגשו לפתח הצובר, הקפטן סימן מכולה
מסוימת, זו נרתמה במהירות למנוף אשר העביר אותה לאוניית הרפאים
וזו הסתלקה במהירות בה היא הופיעה ונעלמה.
השודדים הרסו את מכשירי הקשר והמכ"ם, אספו את כולם לחדר האוכל
,לא, הם לא רצחו אף אחד, גם לא חטפו את אשת הקברניט. הם נעלו
את כולם ונעלמו כלעומת שבאו.

רק נשאלת השאלה מי כל כך התפתה שהעביר מידע על הימצאות מכולה
עמוסת תת מקלע מסוג עוזי על הספינה.
כי בגללו אריק  מספר לי סיפורים במקום לעבוד.