"אני רץ בניבכי האדמה לא מבין כיצד הגעתי לשם
מאחורי אני יודע שיש יצור אפל אך לא רוצה להביט אחורה לדעת
מהו
מלפני אני רואה עשרות שדים שנחשבים רבי עוצמה רצים במה שניראה
אימה
אני שומע מיסביבי את האדמה רועשת אך ממשיך לרוץ
האדמה מיתפוררת מיסביב ואני רץ בפחד איום שחודר לנישמתי
והשדים שרצים לפני לא בורחים ביגללי
ולא ביגלל הדבר השחור שמאחורינו
אלא ביגלל מה שרודף אחריו ואחרינו
אני רצתי ולפתע נפלתי על פני ביגלל אבן שנפלה מהתיקרה ו..
היתעוררתי
הבטתי מיסביבי באוהל המוכר והנר שכבר כבה על השולחן
מקשיב לקול חיות הלילה ולצחוק ושירת החיילים שלי
מחייך חשבתי לעצמי שלא יכול להיות מפקד יותר בר מזל ממני
קמתי לכיוון כלי הרחצה ושטפתי את פניי ואת הסיוט שהיה לי
ואומר לעצמי שזה רק סיוט של ילדים קטנים
בעת שחזרתי למיטתי וניסיתי לישון שמתי לב שנעשה שקט מאוד
צחוק החיילים פסק וחיות הלילה כלא היו
חשבתי שסיוט נוסף אך...
ראיתי את הצל ו...
התחלתי ליבכות"