[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יושבת שקועה. בגיהנום הפרטי שלה.
רק שלה!
והיום הלהבה שקטה... היא לא תגיע אליה...
                              חיוך.

הוא מתקרב בזחילה, עיניו המתות מנצנצות בהתרגשות.
הוא רוצה אותה.

היא מרימה מבט,
                            וכל הגוף שלה מתפרק לאטומים.

          היא מתפוררת...
                               ונופלת...

הוא פותח את פיו ולשונו המפוצלת מפזרת את ארסו הקסום,
              הוא רוצה אותה...

עיניה נעצמות בעוצמה מטורפת, וידיה מכסות את אוזניה...
היא לא תיתן לרעל לחדור לתוכה...
מנסה לחשוב על טיפות מים...
על גשם,      
                       וסערות...             על שקט...



אבל חיוכו רק מתרחב....

היא מתאדה.

אדיה זורמים לאט לאט לתוך עיניו...

רעלו ממוסס אותה..


והדבר היחיד שעובר בראשה, זה הדז'ה-וו המטורף...

                של העיניים החולות....

               העיניים היחידות שרוצות אותה.                
                 







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.








המוח שלי בעת
צפיה בטלויזיה


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/9/02 9:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לורן-מריס ג'וספסון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה