|
יושבת שקועה. בגיהנום הפרטי שלה.
רק שלה!
והיום הלהבה שקטה... היא לא תגיע אליה...
חיוך.
הוא מתקרב בזחילה, עיניו המתות מנצנצות בהתרגשות.
הוא רוצה אותה.
היא מרימה מבט,
וכל הגוף שלה מתפרק לאטומים.
היא מתפוררת...
ונופלת...
הוא פותח את פיו ולשונו המפוצלת מפזרת את ארסו הקסום,
הוא רוצה אותה...
עיניה נעצמות בעוצמה מטורפת, וידיה מכסות את אוזניה...
היא לא תיתן לרעל לחדור לתוכה...
מנסה לחשוב על טיפות מים...
על גשם,
וסערות... על שקט...
אבל חיוכו רק מתרחב....
היא מתאדה.
אדיה זורמים לאט לאט לתוך עיניו...
רעלו ממוסס אותה..
והדבר היחיד שעובר בראשה, זה הדז'ה-וו המטורף...
של העיניים החולות....
העיניים היחידות שרוצות אותה.
|
|
|
מה זאת אומרת:
"סלוגנך נשלח
לעיון, לשפצור
ולמחזור?
הרי קודם כל,
אני לא מבין מה
יש לעיין פה, זה
כולה מקסימום
100 מילה, דבר
שני, מה זה
לשפצר? מה
אנחנו, בצבא?
ומה שהכי משכנע
אותי שזה סתם
בולשיט זה פשוט
העובדה שמשום מה
אף פעם לא ראיתי
מיכלים למחזור
סלוגנים בתל
אביב.
(ולבקבוקים
דווקא יש!)
לא חותם, מה
תעשו לי? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.