ברק הראל / טמא |
חבר,
כשהכאב לא ירפה
והנשמה תבער לאור אלפי נרות של לילה,
לקול בכי חנוק של אם שכולה
שאבדה הכל,
לנצח ?
האם תעיז להזיל עלי דמעה
חבר,
כשלא יוותר עוד דבר מלבד הזכרונות
והמכתבים
והתמונות
והכאב המעכל ?
האם תעיז לשכוח איך אהבתי ?
האם תעיז לברוח ?
(וחשבתי שאיש איננו רוצה להזכר כקדוש מעונה
מלבד הטמאים.)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|