רותי טיילה לבדה בגן
כשלפתע פגשה בטבח מאורגן
שניסה לעורר בה עניין
לפחות כמו שהוא מעוניין

אבל רותי לא הבינה
איך טבח אמיתי מראש פינה
מדבר איתה על הטחינה
כמו שסבתא שלה הכינה

אז היא היתה נורא שאננה
ושיחקה אותה יעני מתונה
ובמבט של אמונה
אמרה לו: אהה, אני מבינה

ולקחה אותו למטבח שלה
שיסדר קצת חמין בשבילה
ואולי מנת סביח גדולה
שתתן איזו התחלה

והאיש שנורא התרגש
מיד הסכים וביקש
שתתן לו (כמובן אם יש)
רשות להתעטש

רותי הסכימה על תנאי
(כי היא בחורה קשה למדי)
ואמרה לו שהכי כדאי
שיודיע לה מתי

כי רותי בחורה קצת נדבקת
ובכלל פוחדת ותמיד בודקת
ותמיד חושבת שיש לה בצקת
ותמיד חושבת שהיא צודקת

אז האיש במטבחה עמל
ורותי סביבו מנסה להשתדל
להירגע ולא להיגעל
כשהוא מתחיל כמעט להשתולל

כי הוא נורא מתאפק מעל הקערה
והאף מדגדג לו נורא
ורותי מסתכלת ומזהירה
שאין דרך חזרה

ועיטושון קטון כואב פורץ מנחיריו
והאיש המבוהל בוחן את המצב
ושואל במבט מפוחד, מאוהב
אה, רותי, שאני אנקה הכל עכשיו?

ורותי, בחורה ששונאת בעיות
אומרת לו, יא סמרטוט אידיוט
יקח לך בטח יובלות
אבל תנקה הכל. גם את המדרגות.



ורותי הענקית מטיילת לה בגן
ופוגשת איזה טבח מעונן
שמחפש אותה מזמן
שתעשה אותו קטן