סי קריפ / אירוניה חשוכת מרפא |
מבעד למסך העיוורון אדיי המים שעלו מן הקרקע והאדים שבקעו מפיו ערפלו את האופק בפוגשם שמש לבנה של בוקר. קור עכביש בהק בשמש כחוט משי דקיק . הפרדס שכל כך אהב , זריחות עצלות , אוושת הרוח בעלים רטובים מטל הבוקר וריח האוויר הצלול. " רציתי להיות מיוחד " חייך לעצמו . עלה צעיר נתלש מעץ התפוזים וצנח לאדמה הלחה . טרטור טרקטור ישן הפר את שלוות הבוקר . קור העכביש נקרע ונשאר מרחף באוויר הקר , בוהק בשמש. הוא כל כך אהב את הפרדס אך עכשיו רק הצלילים המוכרים כל כך הדהדו בראשו . שנה שלמה לא ביקר כאן . "נסתרות הן דרכי האל " אמרו פעם בסרט ישן . " כן " הרהר לעצמו , " אפילו לא נראה לי שהוא עצמו יודע מה הוא עושה " . רחש קל נשמע מאחורי שיח . הוא הפנה את מבטו והתעצב . " שכחתי " אמר לשירה . מבעד למסך עיוורונו שירה חברתו מזה שלוש שנים הזילה דמעה שקופה שליטפה את כל קימורי פניה עד לפיה . " אני אוהבת אותך " משכה באפיה וחיבקה אותו . ריח של לוונדר דגדג את אפיו . כל כך מיוחד , חשב לעצמו . " היחיד בעולם " חזר בלבו על דברי הרופא שהסביר למשפחתו השמש שיחקה בשיערה של שירה , הוא לא ראה את זה . " אני יודע מה את חושבת " אמר לפתע . " מה ?" שאלה חשופה ומבוהלת . " מה לעזאזל אנחנו עושים כאן ?! " חייך והסביר . " אני רוצה להיזכר . בתקופה, לפני שנה וחצי , לפני שגילו את המחלה . היא ליטפה אותו ונאנחה . ארנבת חומה חצתה את האופק במרוצה . " זה רק לטובה " אמר בלבו , " עכשיו אני יודע איזה חברים יש לי " . מאז שחזר מאמריקה כמעט הכל היה אותו הדבר . נכון, חלק התרחקו ממנו . אבל רובם נשארו ותמכו בו . היום התבהר ורוח קלה החלה נושבת ומעבירה רחש כמו בשרשרת בכל הפרדס . הוא קילף תפוז בעזרת ציפורניו והגיש לה חצי . שנתיים לפני כן לאחר ריב עם שירה , נסע לירושלים . הוא ניסח מכתב לאלוהים . הוא כתב על כמה שהוא רוצה להיות מיוחד בשביל שירה , " היחיד בעולם " כתב וטמן את המכתב טוב טוב בין אבני הכותל . אחרי חצי שנה קיבל תשובה , מחלת עיניים חשוכת מרפא , לא נודעת וקטלנית במיוחד . הוא נסע לאמריקה לחפש מרפא אך לא עלה בידו דבר. " עוד לא ראינו דבר כזה" אמר הרופא המומחה , " כנראה שאתה באמת מיוחד " ניסה להתבדח . שלום חייך , אמו בכתה , שירה חיבקה אותו . לאחר שהתעוור באופן מוחלט וסופי חזר לארץ , לקיבוץ . טנדר עבר על דרך החצץ הלבנה והעיף אבק לאוויר . הוא ניגב את מיץ התפוז במכנסיו . הוא החליט לנסות לחיות את חייו מחדש , לנצור את הזיכרונות הישנים. להפיק את המרב מכל דבר . ולנסות להיות מאושר. הוא החליק את גב כף ידו על פניה . הוא חש בדמעות הפורצות מזוויות עיניה . הוא חייך לעברה ואמר " מה את בוכה ? " . " אתה שלי , אתה היחיד בעולם " ענתה לו . הוא צחק |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|