New Stage - Go To Main Page

סי קריפ
/
אירוניה חשוכת מרפא

מבעד למסך העיוורון אדיי המים שעלו מן הקרקע והאדים שבקעו מפיו
ערפלו את האופק בפוגשם שמש לבנה של בוקר. קור עכביש בהק בשמש
כחוט משי דקיק . הפרדס שכל כך אהב  , זריחות עצלות , אוושת
הרוח בעלים רטובים מטל הבוקר וריח האוויר הצלול.  
" רציתי להיות מיוחד " חייך לעצמו .
עלה צעיר נתלש מעץ התפוזים וצנח לאדמה הלחה .
טרטור טרקטור ישן הפר את שלוות הבוקר . קור העכביש נקרע ונשאר
מרחף באוויר הקר , בוהק בשמש.
הוא כל כך אהב את הפרדס אך עכשיו רק הצלילים המוכרים כל כך
הדהדו בראשו .
שנה שלמה לא ביקר כאן .
"נסתרות הן דרכי האל " אמרו פעם בסרט ישן .  " כן " הרהר לעצמו
, " אפילו לא נראה לי שהוא עצמו יודע מה הוא עושה " .
רחש קל נשמע מאחורי שיח . הוא הפנה את מבטו והתעצב . " שכחתי "
אמר לשירה .
מבעד למסך עיוורונו שירה חברתו מזה שלוש שנים הזילה דמעה שקופה
שליטפה את כל קימורי פניה עד לפיה . " אני אוהבת אותך " משכה
באפיה  וחיבקה אותו . ריח של לוונדר דגדג את אפיו .
כל כך מיוחד , חשב לעצמו . " היחיד בעולם " חזר בלבו על דברי
הרופא שהסביר למשפחתו
השמש שיחקה בשיערה של שירה , הוא לא ראה את זה .
" אני יודע מה את חושבת " אמר לפתע .
" מה ?" שאלה חשופה ומבוהלת .
" מה לעזאזל אנחנו עושים כאן ?! " חייך והסביר . " אני רוצה
להיזכר . בתקופה, לפני שנה וחצי , לפני שגילו את המחלה .
היא ליטפה אותו ונאנחה . ארנבת חומה חצתה את האופק במרוצה .
" זה רק לטובה " אמר בלבו , " עכשיו אני יודע איזה חברים יש לי
" . מאז שחזר מאמריקה כמעט הכל היה אותו הדבר . נכון, חלק
התרחקו ממנו . אבל רובם נשארו ותמכו בו .
היום התבהר ורוח קלה החלה נושבת ומעבירה רחש כמו בשרשרת בכל
הפרדס . הוא קילף תפוז בעזרת ציפורניו והגיש לה חצי .
שנתיים לפני כן לאחר ריב עם שירה , נסע לירושלים . הוא ניסח
מכתב לאלוהים . הוא כתב על כמה שהוא רוצה להיות מיוחד  בשביל
שירה , " היחיד בעולם " כתב וטמן את המכתב טוב טוב בין אבני
הכותל . אחרי חצי שנה קיבל תשובה , מחלת עיניים חשוכת מרפא ,
לא נודעת וקטלנית במיוחד . הוא נסע לאמריקה לחפש מרפא אך לא
עלה בידו דבר. " עוד לא ראינו דבר כזה"
אמר הרופא המומחה , " כנראה שאתה באמת מיוחד " ניסה להתבדח .
שלום חייך , אמו בכתה , שירה חיבקה אותו .
לאחר שהתעוור באופן מוחלט וסופי חזר לארץ , לקיבוץ .
טנדר עבר על דרך החצץ הלבנה והעיף אבק לאוויר . הוא ניגב את
מיץ התפוז במכנסיו .
הוא החליט לנסות לחיות את חייו מחדש , לנצור את הזיכרונות
הישנים. להפיק את המרב מכל דבר . ולנסות להיות מאושר.
הוא החליק את גב כף ידו על פניה . הוא חש בדמעות הפורצות
מזוויות עיניה .
הוא חייך לעברה ואמר " מה את בוכה ? " .

" אתה שלי , אתה היחיד בעולם " ענתה לו .    


הוא צחק



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/3/01 9:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סי קריפ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה