|
כשעץ התות פרש זרועות
נתן פירות
חילק בנדבה
לכל ילדי השכונה
ידעתי שלא אשכחהו לעולם...
כשעמדתי נעצבת לרגע
על גל שחלף
אדווה מלחכת רגלי
אופק לא נראה
קצת חשוך מידי
שקיעה כתומה
ידעתי של אשכח את טעמה...
כשעמדתי בחדרי
והצצתי במראה
ושוב תהיתי אנה
אני באה...
חשתי זרועותיו
מלטפות זרועותי...
ומבטו הקריא
סיפור אהבה
ושפתיו רפרפו
ונשמותיו התערבלו
בנשימותי...
התרוממו ידי
נצמד גופי
ינק חמימותו
ידעתי שאת ריחו
לא ארצה לשכוח...
התגלגלתי מעליו
נשקתי לשפתיו...
בקצב מטורף
הטריף את חושיו..
אצבעותי...
נגעו לא נגעו..
סתם טילו לשיפולי צדדיו
לחשתי גם אני
שיחת אהבה....
ידע....
אהבתי האחת והיחידה...
הוא..
אהבת חיי... |
|
|
הטעות שלכם היתה
בזה שהרגתם אותם
בעצמכם. אם
הייתם אומרים
להם למצוץ לכם,
מעצמם הם היו
מתאבדים.
החבר של שלי
מסביר לאדולף
איפה הם טעו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.