לבד. ממש לבד. הרבה פעמים חשבתי לעצמי איך זה יהיה להיות פעם
אחת, אפילו רק לדקה, ביחד. להרגיש את היד שלו מחליקה לתוך היד
שלי, את הזרועות שלו נכרכות מסביב לכתפיי, וכל זה בלי לחשוב
יותר מדי. כבדרך אגב, כאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם.
את באמת חושבת שאמרתי לו את זה? הוא בטח היה מסתכל עליי באחד
המבטים הסרקסטיים שלו, שנועדו לכסות על הפגיעות שלו, שאני
יודעת שנמצאת שם. אתם לא מכירים אותו כמוני, תאמיני לי שהוא
יותר רגיש ממה שאתם חושבים.

טוב, אולי את צודקת. יכול להיות שאני לא מכירה אותו בהרבה יותר
מכם, אבל הוא חייב להיות יותר רגיש ממה שהוא מחצין. לא? טוב,
אני לא חושבת שיש מישהו שבאמת מכיר אותו. אבל אני הייתי מאד
קרובה לזה. אם הכל לא היה נדפק ככה, יכול להיות שכבר הייתי
מצליחה לפצח את החידה הזאת ששמה יובל מוצקין.


את יודעת, בפעם ההיא שהוא ליווה אותי הביתה מהמסיבה של רותם,
הוא אמר לי שהוא לא יודע מה זה לאהוב.
"תקחי למשל את המשפחה שלי: אני יודע שאני לא רוצה שיקרה להם
כלום. אם אני לא רואה אותם הרבה זמן אני מתגעגע אליהם. אבל איך
אני יכול לדעת שמה שאני מרגיש זה דווקא המושג הזה שקוראים לו
'אהבה'? ואותו הדבר לגביכם. גם אליכם אני מתגעגע אם אני לא
רואה אתכם, ואני לא רוצה ששום דבר רע יקרה גם לכם. אז זה אומר
שאני אוהב אתכם? איך אני יכול להרגיש כלפיי המשפחה שלי את אותו
רגש שאני מרגיש כלפיכם, כשאתכם אני מכיר משהו כמו שנה, ואותם
כל החיים שלי?"
יכולתי להסביר לו על כל הקטע שיש כל מיני סוגי אהבות וכל הבלה
בלה הזה, אבל פשוט לא יכולתי לדבר. הוא די הפחיד אותי כשהוא
דיבר ככה. זו הייתה תערובת של תמימות ואפאתיה, אפילו משהו לא
אנושי, קצת כמו רובוט. אבל... היה בזה גם משהו נורא שובה לב.
ואני אומרת לך, אני בחיים לא רציתי לגעת במישהו כמו שרציתי
לגעת בו באותו רגע. לא, לאו דווקא לנשק. פשוט מגע כלשהו. אני
ממש הרגשתי איך הגוף שלי מנסה לקרב את עצמו אל הגוף שלו, כמו
כשמקרבים מגנטים.  

די, את לא יכולה לשאול אותי את זה באמת. את רוצה לדעת למה לא
נגעתי בו? מה את רוצה שאני אעשה, פשוט אחבק אותו סתם ככה?
אחרי שנה של כלום? ואת יודעת איך יובל. גם בשיחות של לב אל לב
הוא עדיין תופס מרחק ביטחון, שחס וחלילה לא יקרה שהוא פתאם
ירגיש אינטימי עם מישהי. אוף! למה הוא חייב להיות כל כך מושלם?
איך זה שלשאר הבנים אין בעיות במערכות יחסים, והם לא מרגישים
לחוצים כל פעם שמתחילים להתקרב??


למה את צוחקת? טוב, יכול להיות שגם הם ככה, אבל אני מתעניינת
דווקא בזה שאצלו המקרה הוא הכי חמור! תודי שיובל הוא חריג. בן
אדם שמסיים תיכון עוד שנה ועוד לא הייתה לו חברה רצינית - מתוך
בחירה - זה חריג.  את הרי זוכרת כמה בנות היו מכרכרות סביבו,
כמו דנה הכלבה הזאת. עדיין יש לי סימן כחול, את יודעת?  לא
נכון, זו לא הייתה תאונה! השרמוטה הזאת שמה לי רגל בסלסה
בכוונה כדי שאני אפול ואז הוא יהיה חייב לרקוד איתה. אני יודעת
שאני כבר מגוחכת... אבל תודי שהיא נראית הרבה יותר טוב עם הפנס
בעין...

חוץ מזה, שבגלל העצה שלך הכל התפקשש, תודה רבה לך. כן, בגללך!
את אמרת לי לקחת את העניינים לידיים. את אמרת לי לעשות את הצעד
הראשון. אז שבוע שעבר כשבאתם אליי לראות סרט, זוכרת ששנינו
היינו במטבח כמה דקות?  שם הכל נהרס. שאלתי אותו למה הוא נותן
אף פעם צ'אנס לבנות. הוא אמר שהוא רוצה מישהי שתצטרך לתת לו
צ'אנס ולא ההפך. כאילו, הוא מחכה למישהי יותר טובה. אז לקחתי
נשימה ארוכה, וניסיתי לומר בקלילות "אני מוכנה לתת לך צ'אנס".
הסתכלתי אליו וחייכתי. קיויתי שבמקרה הרע הוא פשוט ייקח את זה
בצחוק. אבל מהמבט שלו ראיתי שהוא יודע. ושהוא כבר הבין שאני
מרגישה כלפיו הרבה יותר ממה שהוא חשב. ואת יודעת מה? אני ראיתי
מהמבט שלו שהוא לא מרגיש כלפיי משהו כזה בכלל. האמת, הוא נראה
אפילו קצת עצוב. משום מה הרגשתי שאכזבתי אותו. שאני סתם עוד
אחת מהבנות האלה, כמו דנה או טל.
אני פשוט לא מבינה. למי הוא מחכה?
אני שאלתי אותו על זה, כשהוא רק התחיל להסתובב איתנו, זוכרת?
שאלתי אותו איך זה שלא הייתה לו עוד חברה רצינית.
"למה זה נראה לך מוזר? בגלל שאני לא מכוער מדי, או טיפש, או
מסריח? אחרת זה היה נראה לך הגיוני? בנות חושבות שבנים
'נורמלים' כביכול, אמורים להיות עם חברה. רוצים להיות עם חברה.
לא, את יודעת מה? בנות חושבות שהשאיפה העליונה של כל הבנים זה
שתהיה להם חברה. ויכול להיות שזה נכון, אבל לא אצלי. אולי משהו
דפוק אצלי, אבל אני פשוט לא מרגיש צורך. יש לי את הגיטרה, יש
לי את העבודה במסגריה אחרי הבית ספר, ויש לי הרגשה שאני אמשיך
להסתובב איתכם עוד כמה זמן. אז תגידי לי את איפה חברה נכנסת
פה?"

כן, גם אותי זה לא שיכנע. אם את שואלת אותי, בטח זה קשור
איכשהו לילדות שלו. בטח אמא שלו לא הניקה אותו ובגלל זה לא
נוצר אצלו חוש לאינטימיות או משהו.  או שבגלל שההורים שלו
גרושים,  אז לא הייתה
לו דוגמה למערכת יחסים בריאה, או שבגלל שלא הייתה לו דמות אב
דומיננטית.  
דרך אגב, למה התקשרת?  
אני לא מבינה, את מי ראית מתנשק עם מישהו במצעד הגאווה?
יובל? יובל מוצקין? יובל שלי?
ההה, ידעתי שהוא חייב להיות הומו...