לחן ושיר מקורי: אמינם (Stan)
טקסט, שירה והרבה סבלנות: אחד מהעיזים


פזמון
הדפיוצר שלי התקרר אני תוהה למה
נכנסתי לבמה בכלל
הלחות עיבתה לי את המסך
ואני לא רואה בכלל
אפילו אם כן, הכל היה כתום
אבל הדף של יוצרי הויז'ואל
הוא מזכיר לי שזה לא נורא,
זה לא נורא...


עורכי פרוזה ושירה יקרים, העלינו אבל עדיין לא אישרתם,
מלאנו את השם, המאפיין והטיזר כמו שאמרתם.
שלחנו שתי יצירות עוד קודם, כנראה שלא קיבלתם,
בטח הייתה תקלה בשרת או במודם.
לפעמים אנחנו כותבים את השם של היצירה בטיזר בטעות,
אבל עזבו, פאק איט, בנאדם, איך התגובות?
העלינו יצירות פלסטיקה גם, רצינו להיות באהודות,
ותנחשו את מי ראינו במומלצות?
ראינו את גדי.
שמענו על טרי גם, סורי,
היה לנו חבר שהתעצבן מאיזו כלבה שכתבה בפורום משהו מפגר.
אנחנו יודעים שאתם בטח שומעים את זה כל יום, אבל אנחנו
מעריציכם הגדולים ביותר,
אפילו יש לנו את החרא הישן שרק בועז אישר.
יש לנו ספריה מלאה בהודעות האישור שלכם,
אנחנו אוהבים את החרא שעשיתם עם אלזו"ז גם, החרא הזה היה שמן.
בכל מקרה, מקווים שתאשרו את זה אחים שלי, תשאירו תגובה,
נשמח לשמוע דעה, שלכם בכבוד, מעריציכם הנאמנים,
כאן העיזים.

(פזמון)

עורכים יקרים, עדיין לא אישרתם לנו את היצירה, אנחנו האמת קצת
על קוצים,
אנחנו לא כועסים, אנחנו רק חושבים שזה דפוק לאללה שאתם לא
מאשרים למעריצים
אם לא רציתם להגיב לנו ברשימת העורכים לא הייתם חייבים,
אבל יכולתם לפחות לאשר תסריט של הצימוק, זה עז שלנו אחוק, הוא
הצטרף רק עכשיו,
חיכינו וחיכינו במתח רב שתאשרו, שבועיים ורק אמרתם "לא".
זה די צואתי בנאדם - אתם כאילו הפאקינג אלילים שלו,
הוא רוצה להיות בדיוק כמוכם אנשים, הוא אוהב אתכם יותר מנבות
אפילו.
אנחנו לא כזה כועסים למרות הכל, אנחנו רק לא אוהבים שעובדים
עלינו,
זוכרים כשנפגשנו בערבמה - אמרתם שאם נשלח את יצירתינו
אתם תאשרו לנו - רואים, אנחנו ממש כמוכם בצורה כלשהי,
אנחנו אף-פעם לא פגשנו את בועז גם,
אנחנו רק מקבלים ממנו הודעות על ערב במה מדי פעם,
אנחנו מבינים מה אתם אומרים בהודעות שלכם בפורום,
אז כשיש לנו חרא יצירות לאשר, אנחנו חושבים עליכם,
כי באמת שאין לנו שום חרא יותר מוצלח, אז החרא הזה עוזר לעז
מדוכדך,
אפילו יש לכולנו קעקוע של בועז על האשך.
לפעמים אנחנו נכנסים לאתר רק לבדוק מתי הוא יגיב,
זה כמו אופטלגין, מרגיע את הראש לראות כמה הוא איטי.
רואים, כל מה שאתם ממליצים עליו זה טוב, אנחנו לא מפקפקים בכך
לרגע,
החברות שלנו מקנאות כי אנחנו מדברים עליכם עשרים וארבע - שבע,
אבל הן לא מבינות אתכם כמו שאנחנו מבינים, עורכי פרוזה, אפ'חד
לא מבין!
הן לא יודעות איך זה לאנשים כמונו לראות את כל היצירות
שעוברות,
אתם חייבים לאשר את זה אנשים, אנחנו נהיה המעריצים הגדולים
ביותר שתאבדו.
שלכם תמיד, העיזים.
נ.ב - אנחנו צריכים לאשר ביחד גם.

(פזמון)

לכבוד אנחנו-טובים-מדי-לאשר-או-להגיב-ליצירות-של-העיזים
העורכים,
התחת שלכם כבר בחיים לא יהיה אצלנו במוערכים!
עברו כבר חודשיים ועדיין אין אישור - אנחנו לא ראויים לזה?
אנחנו יודעים שקיבלתם את השיר האחרון שלנו,
כתבנו את הטיזר שם מושלם.
אז זה האמפישלוש שאנחנו שולחים לכם, אנחנו מקווים שתשמעו את
זה.
אנחנו במאנצ'יז כרגע, אוכלים בורקס בקצב של אחד לדקה,
היי עורכים, יש לנו גם שוקו יוטבתה, רוצים לראות אותנו
צוחקים?
אתם מכירים את השיר ההוא, "תכה אותי מותק עוד פעם אחת" של
בריטני ספירס?
אז זה חרא שיר כמו כל דבר שהזונה הקפיטליסטית הזו עשתה,
וזה מפריע לנו לעלות גרע, אבל אנשים לפחות שמעו את השיר שלה,
ואילו את שלנו לא, כי אתם לא אישרתם לנו את היצירה.
עכשיו זה מאוחר מדי - אנחנו במדור סאונד עכשיו, נו מה,
וכל מה שרצינו זה רק להופיע במלל.
מחקנו את כל הודעות האישור שלכם, יחד עם הדואר-זבל.
אנחנו אוהבים אתכם, עורכים, יכולנו לאשר ביחד, תחשבו על זה,
הרסתם את זה עכשיו, אנחנו מקווים שלא תוכלו לישון ושתחלמו על
זה,
וכשתחלמו אנחנו מקווים שלא תוכלו לישון ושתצרחו על זה,
אנחנו מקווים שהמצפון שלכם הורס אתכם ושלא תוכלו להכנס לדפיוצר
בלעדינו
רואים עורכים (צרחה) שקט עיזה! אנחנו מנסים לדבר כאן!
היי עורכים, זו נטע סופר צועקת ברקע,
אבל אנחנו לא עיקבנו לה את היצירה, רק צירפנו אותה, כי אנחנו
לא כמוכם,
כי אם היא תהיה עיזה היא תסבול יותר, למרות שמפליצים הרבה גם
עליכם,
טוב, אנחנו צריכים לזוז עכשיו, אנחנו כמעט בפלאפל כבר.
כוסאמק, שכחנו, איך אנחנו אמורים לאשר את החרא הזה עכשיו??