ניקול גרמן / החבר של החבר שלי |
לא הייתי צריכה להגיד לו כלום
רק שאלתי אותו אם הוא יודע על מה אני חושבת עכשיו
הוא ענה לי מבלי להסתכל לי בעניים "כן, אבל את יודעת שאין לך
סיכוי" הדבר הראשון שעבר לי בראש מוזר שהוא מגדיר את זה שלי
אין סיכוי הרי זה לנו שאין לנו סיכוי
הסתכלתי גם אני בריצפה שלא הייתה מעניינת כל כך
ואם הראש שלי לא היה מלא בעשן אני בטוחה שהייתי מתחילה לבכות
הרי זה היה ברור שאנחנו לא יכולים להיות ביחד אחרי שהבנתי
שאני מאוהבת בו
לא היה צורך להסביר לי שאין לזה סיכוי זה היה ברור
הוא החבר הכי טוב של החבר שלי
מה לא ברור בזה
לא יכולתי להוציא מילה מהפה
ואז הוא חיבק אותי אני לא חושבת שאי פעם יכולתי לחשוב שחיבוק
יגיד כל כך הרבה
הנחתי את ראשי על החזה שלו
והרגשתי את הלב שלו פועם בעוצמה כל כך חזקה
שאמרה יותר ממה שהוא יכל להגיד במילים אי פעם
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|