|
האור האדום דלק ברמזור
אבל הטנק המשיך בשלו,
מתעלם בבוטות.
הנהג שישב לידי
בהה בחלון הרכב הממוגן
מתפעל מההרס הרב שסביבו,
צועק אלי בהתלהבות
"זה כמו בסרט!"
בסרט הרמזור היה מהבהב בצהוב
כדי לסמל את האנרכיה
חשבתי לעצמי
בוהה אף אני, כמו בהצגה
כמו בסרט
בחלון הקטן.
אני יוצא מהכלי הממוגן
אל העולם האמיתי
ועוצר בכדי
להסתכל על סוברו כחולה חצי
הרוסה חצי גוססת ובוכה על אובדנה
ונזכר בוויכוח בין
השריונר למפעיל הדחפור
מי הרס יותר מכוניות.
זה לא באמת סרט, אני
מזכיר לעצמי
ומתחיל לרוץ
לפני שהכדורים יפסיקו את ריצתי
לעד.
זה ללא ספק מהטנק
המחשבה חולפת בראשי
בעודי מזנק מאחורי מחסה,
עוד הצצה החוצה:
טנק, בוודאות! |
|
|
אני כמו שאתם
רואים אותי,
הצלחתי רק בזכות
10 אצבעות,
5 של חשיש,
4 של סוכר,
והבוהן שלי.
סרן בנימין
גלעד, סטלן חולה
סכרת וכותב
סלוגנים עם הרגל
מגונה,
(מגונה- עיר
בסין שמיצריים
בה רגליים
מבמבוק וטופו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.