על ראש הממשלה בוער הכובע
בוער כמו אש התמיד
לזכר הרוגי האלימות המיותרת
שממשיכה לתדלק עוד ועוד כובעים.
לכל ראש ממשלה היה כובע כזה;
דוד מצא את שלו בכפר נטוש ב- 48
האש קרצה לו. הוא מצא בה מקלט.
משה מצא איזה כובע סתמי
וזרק אותו אחרי כמה ימים.
גולדה אמרה "ראשי חשוף!"
אך למעשה הלכה עם פיאה.
ליצחק היו שני כובעים,
את האחד קנה בשוויץ בהרבה דולרים
ואת השני כיסה בענף עץ הזית.
למנחם לא היה אכפת מכובעו
אז אריק עיצב לו כובע אדום.
לשמעון היו כובעים אין ספור,
עד שבאה יונה וברחה עם כולם.
יצחק האחר קנה כובע גדול גדול
שיחפה על קטנות קומתו.
בנימין גנב כובע מהשוק
בצל הבטחות שלא קיים למוכר.
אהוד הביא כובע מהבית
כומתה מהמלחמה שניסה לצבוע בצבעים של שלום
אבל לא כל כך הצליח לו; הוא לכלך את כל בגדיו באדום.
ואריק לקח את הכובע שעיצב למנחם
הוציא אותו מהקבר ושפך עליו דלק.
על ראש הממשלה בוער הכובע
והגיע הזמן שנשפוך עליו מים. |