[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יונתן סמקה
/
מכונת האלים

לפני הרבה הרבה שנים, במקום מרוחק מאוד עמד בסיס של צבא שכבר
מזמן לא קיים. שם הבסיס לא חושב ממש, מה שחשוב זה שבבסיס הזה
הייתה מכונה מיוחדת במינה. זו לא הייתה מכונה שבנתה טנקים
מופלאים. זו לא הייתה מכונת האלים ליצירת הגזע האנושי, כלל
וכלל לא. למכונה זו היה תפקיד פשוט אך חשוב מאין כמוהו. זאת
הייתה מכונת שתייה מלאה בכל טוב, במשקאות קלים ששימשו בתקופה
שבה עוד היו שותים דברים. למשקאות היו שמות מוזרים, כמו
קופה-קולה, ספיריט, מביעות... אכן שמות מוזרים ביותר.

אז מה היה כל כך מיוחד בה אתם שואלים?, סבלנות... סבלנות...
לא, לא למכונה הייתה סבלנות, כי אם אתם צריכים סבלנות כדי
לדעת... המכונה הזאת הייתה ממש עתיקה, היא הייתה הרבה יותר
פז"מניקית מכל החיילים שהיו בבסיס...

לא יודע, אין לי מושג מה זה "פזמניקית", זה כתוב בספר שממנו
אני קורא.

בקיצר, אף אחד לא זוכר מתי היא הגיעה לבסיס, אבל כולם זוכרים
את היום שבו לקחו אותה לתיקון בפעם המי-יודע-איזו. מה שקרה היה
שהמכונה הזאת הייתה ביצ'ית בצורה לא נורמלית. בלעה מטבעות כמו
כלום, ואף אחד לא עשה דבר בנידון. המכונה הייתה כל-כך עתיקה,
שאף אחד בבסיס לא ידע למי לפנות במקרה של תקלה. אפילו לא מנחם,
שאומרים שהוא שירת שם עוד בתקופה שאיזה מנדט מספרד שלט בארץ.

המכונה המשיכה לבלוע מטבעות בסבבה. עשרות פעמים פנו לרס"ר
הבסיס כדי שיעשה משהו בנידון, אבל הוא לא נקף אצבע. הוא ממילא
חזר כל יום הביתה ואשתו הייתה מכינה לו תרמוס קפה כל בוקר לפני
שהיה יוצא מהבית, אז מה אכפת לו?, שידפקו החניכים. בבסיס רצו
שמועות על-כך שבמכונה כלוא איזה חייל שפעם דפק עריקות של חצי
שנה, ובתור עונש הרס"ר האיום של הבסיס כלא אותו במכונה עד שהוא
יאסוף 1,000,000 שקלים כדי לקנות ספק כוח למחשב העריכה. חלק
אמרו שהמכונה מונחת על סמל הכישוף, וכל המטבעות ששמים בתוך
המכונה מגיעים לאיזה גיהינום של מישהו, אולי משפחה ענייה ורעבה
ללחם שנמצאת בתוך סניף של מקדאגלס ומתה לאכול איזו פיצה, אבל
אין לה כסף והמטבעות נופלות 3 סנטימטר רחוק מדי. הם יכולים רק
להסתכל על אוצר של שקלים שנערם סביבם.

כל השמועות האלה ירדו לתהום הנשייה יחד עם המטבעות ביום שבו
עידן, עבדו הנאמן של הרס"ר הפיל, בטעות את התרמוס של המפלצת.
התרמוס נשבר לרסיסים וקפה חם חרך מספר רב של נמלים. שמוליק,
הרס"ר, ציווה מייד על תחקיר אירוע, הצליף 50 מלקות שוט בעידן
עד שנשמתו פרחה ממנו, והחביא את גופתו במכונת צ'יפס.

בזמן ששמוליק סחב את הגופה לכיוון מכונת הצ'יפסים היחידה בבסיס
(שהייתה רחוקה מאוד, שהרי ידוע שהמרחק ליעד גדל ביחס ישיר ככל
שהמשקל על גבך והלחות כבדים יותר), הוא הרגיש ממש חם. המכונה
הייתה עוד רחוקה. הוא היה צריך לדאוג לנהג מחליף לפני שהוא טמן
את מחמוד, הנהג הקודם, במכונת פרחים (ההתנגשות בתוך המאפייה).
שמוליק היה לבד, והיה כבד, והיה צמא. ואז הוא ראה אותה. מפתה
הרבה יותר מבתו של הרס"ר של מחנה 60, נחשקת יותר מבתו של הרס"ר
של מחנה 60, ובטח נחוצה הרבה יותר ממנה ברגע זה. מכונת שתייה.
הרס"ר פשפש בכיסיו וקיווה לטוב, אך טוב לא היה. הוא קילל וגידף
ובעט בחול והפיל בטעות את הגופה של עידן, שצנחה כסחבה על החול.
מעוצבן עוד יותר, שמוליק בעט בגופה בכוח עז, עד שהתהפכה מעצמת
הבעיטה. משהו עף מהכיס שלה. מטבע!!

שמוליק זינק על המטבע בזינוק פנתר, ממש כמו שנהג לזנק על בתו
של רס"ר מחנה 60 כשזו שכבה עירומה במיטתה. הוא תפס את המטבע
ורץ אל המכונה כאילו שרק עכשיו התחיל לסחוב את הגופה. כל
כוחותיו היו עמו. הוא אפילו שמח יותר כשגילה שמדובר במטבע של
10 שקלים, והתחיל לחשוב על העודף, ועל שלל האפשרויות שהשק"ם
מציע לו תמורת 6.50 שקל. הוא הכניס את המטבע למכונה, אמר
"טודל-פיפ" ולחץ באצבעו השמנמנה על הכפתור ליד הלוגו הכל-כך
מוכר, ואז חשכו עיניו. שקט. לא סתם שקט, שקט כל-כך שקט שזה
נשמע כמו הרעש העצום ביותר שאי פעם שמעתם. שמוליק עמד, האדם
(?) מול המכונה, ולראשונה בקריירה רבת השנים שלו כרס"ר, לא ידע
מה לעשות. הוא ניסה להיזכר אם עצמותיו של מישהו כלואות בתוך
המכונה אך לשווא, כל כך הרבה מכונות הוא פגש וכל כך הרבה
חיילים הוא שחרר מוקדם מדי..., הוא לא יכל לזכור.

"עודד?, עודד זה אתה?, אני מצטער על הקטע עם הטקס, רק תחזיר לי
את הכסף..."
שקט.
"זיו?"
שקט.
"שמחי?, אולי זאת את?
שקט. המחשבה עלתה במוחו שבמכונה הזאת הוא עדיין לא קבר איש.

מה לעשות?, מה לעשות?, לעזאזל, מה לעשות?, אהה, כמובן... מה
שלא הולך במוח הולך בכוח... שמוליק הניף את רגלו הימנית בכוח
ובעט במכונה בעוצמה כלל לא רעה לגבי נגד, אך כלום. הוא אפילו
חשב ללחוץ על הידית שלידה כתוב "לחץ להחזרת הכסף" (מחשבה לא
רעה לגבי נגד), אבל גם זה לא עזר. זעמו של שמוליק הרקיע שחקים.
הוא נאלץ לשתות את הדם של הגופה אותה סחב, והדבר הראשון שעשה
כשחזר למשרדו הוא לדאוג להביא טכנאים ופסיכולוגים שיתקנו את
המכונה. לאחר נאום ארוך של הרס"ר שעיקרו "למה אסור למרוד",
הועלתה המכונה למשאית ע"י טכנאים, ולעיני עשרות חניכים נרגשים,
המשאית הותירה אחריה ענן אבק. "זה מה שיישאר מאי הכרה ומרד
בסמכות." אמר שמוליק. "אבק".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חתול?

לא לא, אני
ב"במה חדשה".


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/9/02 14:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונתן סמקה

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה