בים אדמדם בין יבשות נטושות
שוחה לו אסיר מחשבות אדישות
הוא כלוא שם הרחק בין הלא-נודע
מנסה לרפא את הדמיון שנפגע.

האסיר לא מתייסר ולא מתייאש
הוא נחוש בלבו להמשיך לחפש
לבסוף הוא ימצא הרפתקה מסעירה
אם יגלוש אל הארץ הכי לא ברורה.

בתוך ים כאבים ודמעות מאוסות
שוחה לה כעת אסירת רגשות
היא קבורה שם הרחק בין מליחות ושתיקה
מנסה להרגיש שוב את אותה נשיקה.

האסירה חושבת על העבר שנרצח
כבר שנים היא תקועה שם בים המלוכלך
הדמעות כבר חונקות, הבדידות מעיקה
אסירת הרגשות כרגיל מדחיקה.

ובסוף היא תבין שקירות רק אוטמים
ושדחפה עצמה מטה כשבנתה מחסומים.
ועד שתתעורר כבר יהיה מאוחר
כי ליבה מאובן והרגש נגמר.

ואי שם הרחק בין ביטחון לתשוקה
איזה אסיר מחשבות יימצא לו סירה
ויפליג אל האופק ליבשה רחוקה
שם ימצא את החופש ואת הדמיון ששקע.