בתוך השקט
מסתתרות כל הצעקות שלי.
הדממה עוטפת את מה שהייתי אומרת,
לולא הפחד. שלך.
רוצה להאמין
שהכאב הוא לא מקדמה
למה שיבוא מאוחר יותר.
בטוחה שזה רק כנגד עין הרע,
שלא יהיה מושלם,
כי אחר כך לא יהיה יותר כאב.
הפחד מקיף אותנו,
חותך אותנו,
מפריד, מכאיב.
המילים מחכות
שיהיה קשר, שיקרה משהו.
כי המילים יודעות
שהשקט הזה הוא רק כי עוד יבוא רעש,
רעש טוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.