אלה בר-גולדג / תמיד יישאר בי |
זכרון אבטיחים מלונים
חתוכים בקערה, מובאים אל הסלון
והוא קריר ומטפטף מתוק
כמו אהבתנו ליושבים שם.
והצחוק ניגר עסיסי בשיניים,
נרגש, נפגש במזלגות, בעיניים
של אבא ואמא, בידיים
הנושאות את המגש ואת כולנו.
עד שנגדל, ונשב לבדנו
אל שולחן קשה, בולעים חתיכות תפלות
ומטיחים את הצלחת בכיור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|