יש לי שני דרקונים
הם רק רוצים בטובתי
שומרים עלי שלא אפגע.
הדרקונים שלי, עומדים על המשמר,
נא להכיר -
גברת ציניות, ואדון מנגנוני הגנה בע"מ
הם לא נותנים לאיש להכנס בקלות.
פעם הם עמדו בכניסה, חסמו את כולם
לאחרונה הם עברו יותר פנימה,
זורעים אשליה במי שעובר את סף הדלת,
אבל ..תרצה להכנס לסלון,
אז הם מיד מגיעים, ופועלים במלוא העוצמה
דואגים להזכיר לי את כל מה שכבר קרה
מטילים לרגלי את השק, שהם שומרים
עם כל הטעויות, כל האכזבות, כל הציפיות
כל מה שכבר היה.
גברת ציניות שולפת את ציפורניה המטופחות,
ואדון מנגנוני הגנה מיד שם לי איזו תחפושת
שחס וחלילה לא יראו מי אני באמת.
ומיד דורשים שאשים תווית
כדי שידעו איך להתייחס לזר החדש
ואני יודעת, הם רק שומרים עלי  
שלא אפגע, הם הרי רק רוצים לטובתי..

אפילו לא מסוגלת לדמיין
מה הייתי בלעדיהם.
לפעמים אני מצליחה להגניב פנימה איזה זר תועה
מתחמקת מהם לרגע קט
מעסיקה אותם בתקווה, מאכילה אותם באפשרות,
מתחננת על נפשי.
אז הם נכנעים קצת, מורידים את הראש, וממתינים
ואני שם, בלי מסיכות, בלי ציפורניים
רק אני.
אבל, זה נגמר
והם מתקרבים שוב, גברת ציניות מלטפת לי את הראש
לוחשת - אמרתי לך
ואדון מנגנוני הגנה מכין מיד מסיכה חדשה - הוא תמיד כ"כ
יעיל..
ואני יודעת, הם רק רוצים בטובתי
שומרים עלי שלא אפגע.