לכתוב, פשוט לכתוב.
להוציא הכל, לרוקן, ל  ר ו  ו  ח..
לרווח בין המחשבות,
לתת לכל אחת את המקום שלה,
מסתובבות להן בלי מטרה בראש,
כל כך צפוף שם,
וכל כך הרבה רעש..
אז לכתוב אותן.
לכל מחשבה שורה משלה,
כבר לא צריכה לריב עם אף מחשבה אחרת,
ולאט לאט פתאום התור קטן,
ומשתרר לו מין שקט כזה..
פה ושם עוד חוצה מחשבה תועה את הדרך,
מתגלגלת לה לאיטה, בעצלתיים,
עכשיו יש לה הרבה מקום..
הנייר מתמלא אט אט,
והראש נעשה קל.
ונותר מקום להיות.