יוחאי אהרון / קרוב לתנוך אזנך |
אני מניח את שפתיי,
ובקול הכי חלש שאפשר
לוחש בנשימה אחת.
הרי כבר אמרתי,
את גורמת בי הרגשה
ואת,
את יותר ממה שתוכי ציפה.
וכל מה שאי פעם ארצה
על פני האדמה, זה,
לחבק אותך בחום
לעטוף אותך באור השמש הכתום.
הן הופעת ללא סימן.
ואני,
אני פשוט, נאלמתי דום.
8/3/01
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|