אוקיי אז יש לי וידוי
הוידוי, בעצם אולי כמו כל דבר אחר בחיי, נעשה בשבילי
משהו שאני חייב להוציא ממני
אני אגואיסט,אגוצנטרי
אני מניאק,לא מתחשב
אני כפוי טובה,לא מסוגל להעריך דברים טובים
אני קנאי,כואב לי לפרגן לאנשים
אני פחדן,אני שונא להודות
אני ראוותן,אנסה להאחז בתפיסה שלי ולהוכיח לאחרים שאני צודק
אני עצלן,לא אטרח להשקיע במה שאני יודע שראוי להעשות
אני חסר ביטחון,ומשתמש בזה לתירוץ כדי להיות עוד יותר חסר
בטחון
כל הדברים האלה בתכלס הם אותו דבר
הם חלק ממה שאני
אבל מה קרה בגאטאקה?
גילינו שכאשר כל מה שאתה מחפש זה חסרונות ומגרעות, זה כל מה
שתוכל לראות בבן אדם. אז תפסיקו לחפש. תפסיקו את הפוקוס
בשלילי. אם זה מספיק משמעותי אתם תשימו לב לזה בזמן גם ככה.
והיופי שברשימה מופלאה ומכוערת זו היא שלפחות אני מודע לה. אני
יודע על מה אני רוצה להתעלות. ואני חושב ומקווה שיהיה כיף
להחכים ולעלות את הדרך למעלה (כבר אמרתי שאני אגואיסט?) כדי
שיום יבוא ואני אוכל להגיד שאני נגמלתי. הרי אם הם חלק ממני,
אז בטח שאני יכול לוותר עליו ולהשאר מה שאני מעונין להיות. אה
כן, מה שמזכיר לי להזכיר לכם - אני בהרבה יותר מזה. אני לא רק
פחדן מרושע פאסיבי. כל הרשימה הזאת של דברים שאני שונא בעצמי
נובעת בעצם מזה שאני כל כך אוהב את עצמי (נרקיסיסט) ולא אתן לי
להמשיך בנפילה.
אבל אולי אני שקרן?? ואני משקר לעצמי. אני אומר לעצמי שאני לא
שקרן.
אבל לך תאמין לשקרן. אני קובע לעצמי דברים לעשות, וכביכול בגלל
שאני לא החלטי, אני לא עושה אותם. אז מה אתם אומרים? אייסי
שלנו יוכל להציל את עצמו מעצמו?
הוא חייב! אחרת בשביל מה היתה כל ההצגה הזאת שכבר קיימת 19
שנה? הצגה נטולת קהל אומנם, אבל עדיין מספר אנשים טרחו ותמכו
כדי שהיא תעלה. צריך להתחיל להתחשב במי שאתה אוהב. צריך להינזן
מהאהבה העצמית!
תתחיל לחשוב על דברים טובים!
אני אוהב את אלאניס!
זה לא הרבה, אבל נקודת התחלה...
כל הקטע הזה לא נכתב מרחמים עצמיים, אלא בגלל שצד אחד בי רצה
להוציא את זה ממנו, כמו שאמרתי בהתחלה. רק שעכשיו אדגיש את
המילה "להוציא". להוציא את זה ממכלול האישיות שבי. רוב הצדדים
אמרו שאין צורך בכלל אבל הצד המעצבן הזה התעקש. אפילו הקריב את
העצלנות שלו בשביל המשימה.
אגב! היי דנה! i wuv u a wot
יצירה זאת מוקדשת לך |
