ג. ניצן / דרך האבנים הצהובות |
ממשיכה ללכת בלי חזרה...
מאחורי הדרך נעלמת,
נשאר רק זיכרון, עצוב, שמח, מתוק,
חוויות זה מה שנישאר.
חזרתי... אך עדיין לא נחתתי.
עפה בין חלום לסיוט, בין דמעות לחיוך.
שטה בין געגועים לתקווה, בין כעס לאהבה.
אך אין חזרה.
ואני נשארת באותו מקום, באותו זכרון...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|