שלוש אחיות יושבות במסעדה. רוחות חמות של חיבה הדדית נשאו אותן
לשם בכוח המשיכה של אוויר מקורר מכורח המציאות והמזגן. במרכז
השולחן העגול נחה לה צלחת עגולה מחרס כבד, שוליו מבהיקים מלובן
מצוחצח, ותכולתו מסוכנת. את יום הולדתה של הגדולה הן חוגגות
היום, ומצב רוחה הירוד ניכר על אף (או שמא משום?) המאורע, ויחד
עם המלנכוליות עוטפת אותה גם הבדידות. את הממתק הנח בכבדות
במרכז הצלחת עוטפים רוטב לבן וסמיך ורוטב נוסף שצבעו חום בהיר
והמתיקות נודפת ממנו, מהבילה בצינת המזגן. היום אין דובדבן, רק
שלוש אחיות הגוהרות מעל לצלחת בגרגרנות של נסיכות. האמצעית
תתקוף ראשונה את המוצב. ביד יציבה תפצח את שכבת קרום השוקולד
הנוקשה ותחדור פנימה אל תוך קרביו של המעדן. לפליאתן של השלוש
יתגלו לפתע שושנים עדינות של מעדן שוקולד מוקצף, המסמיקות
למראה לשונה המתקרבת של האמצעית. זו מובילה את הנידון למוות אל
פיה, וזה נכנע תחת לחצי האו"ם והלשון החזקה, עטורת הקרבות,
הנצמדת לחיך. בדריכות מצפות אחיותיה לתגובה, הבכירה בספקנות
והצעירה בסקרנות מוסתרת. אנחת ריגשה, שלא מותירה מקום לספק בכל
הנוגע למנהגי המיטה שלה, נפלטת בכבדות מקרבה. מתקפת הבזק
הוכתרה בהצלחה. השתיים הנותרות מביטות זו בזו, וכלאחר יד
שוטחות את נישקן אל תוך המעדן, שנותר נטול כל מגנים.
על מנת שלבטל כל עוררין באשר לקיומה של ההנאה, מהנהנת הבכירה
בראשה. בזאת יצאה ידי חובה. הכסף לא בוזבז, וכך גם ההשקעה שעשו
אחיותיה, כל אחת את חלקה, לכבוד יום ההולדת של אחותן. מעניין
אם גם למאהביה הייתה מהנהנת לאות אישור, חשבה האמצעית בינה לבן
עצמה בציניות, ולאחר פלטה אנחה נוספת, אפילו קולנית יותר
מקודמתה, למען יוסר כל ספק.
והשלישית, רוטב וניל ניגר מקצות שפתיה, הללו אדומות מנשיכות
יתר. את עינוגיה שומרת לעצמה. הנאתה חרישית. בעדינות היא
מובילה את השושנים הרכות בזו אחר זו, ובסערה של דם ורוק הן
נמסות עוד לפני שנבלעות. "היא שקטה מידי" אומרת הבכירה לצעירה
ממנה רק בשנה וחצי. אך לשלישית לא איכפת. את אהבתה לא תחלוק
עמן, וכך גם לא את התייחדותה עם המעדן. בשתיקתה הקסומה היא
משתיקה את אחיותיה, זו הקולנית, וזו מלאת המגינים.
שלוש אחיות סבות סביב השולחן. באצבעות שמנמנות ורועדות הן
מנקות את שאריות הטופי, הוניל והנוגט, שפעם צפו בהם שושנים
מתוקות. ככל השושנים, גם אלו היו נפלאות ומלאות חוחים. הראשונה
תישאר בבדידותה משום שבדידותה נובעת ממנה ולא מסביבתה. כמו מצע
האגוזים שריפד בענווה את השושנים היהירות, גם בדידותה היא
ריפוד מנחם לחולשותיה האחרות. השנייה תשמור על האורגזמה
הקולנית שלה, תחגוג עם בן זוגה את יום השנה שלהם כל חצי שנה
ותטען שהיא שומרת על משקל ודיאטה עזה בפני כל מרימי הגבה.
והשלישית, השלישית תציב עוד חומות בינה ובין משפחתה בכל יום
שיעבור. היא תרחיק מעליה את אוהביה הישנים ותמשיך בחיפושיה
העזים אחר אוהביה החדשים. את הישנים תמשיך לאהוב מרחוק, ואת
האנרגיות הבוערות בה תרעיף על בחירי ליבה, שוקולד חם ומהביל
הנוטף ממאווייה, חלומותיה וגחמותיה.
שלוש אחיות חוזרות הביתה בשתיקה. הקרבה ביניהן היא האהבה שלהן
זו לזו, והדמיון ביניהן הוא אויבן המושבע.