את הגיבורה שלי, אז המון תודה שנתת לי
להכיר אותך. אני יודע שאת לא חושבת שאת גיבורה
כל-כך גדולה ואולי בשביל כל שאר העולם את
באמת רק שרון, אבל עבורי את באמת גיבורה
ואת אפילו לא יודעת את זה ולא יודעת למה
או כמה.
זה היה לפני שנה, כשהוצאת אותי מתוך ערפל
איך זה שזה בכלל קרה, שפתאום ראיתי אותך
עוברת מולי ובאמת הצלחתי לראות, כמו בפעם הראשונה
כמו תינוק שרק מתחיל לראות שיש עולם, את
היית שם.
מאז את מלווה אותי ואני אוהב לחשוב עלייך
רוקדת וצוחקת והולכת ברחוב,
אני כמעט בטוח שלא תלכי ממני אף פעם
כמעט יכול לדמיין אותך, ישנה עם השער השחור
שפוך על המיטה והשמש בתריסים.
את לא צריכה לאהוב אותי עכשיו או פעם
רק רציתי שתדעי - אמרתי לך כבר שאני אוהב אותך ?
אאה כן, טוב נכון.
אז אני יושב בצל, מסתכל על הרחוב
ואל האופק, אני כבר לא בערפל, ומי יודע
אולי שוב תופיעי פה מולי אולי ...
המון מזל-טוב שרון
מהדר. |
