ובלי להתכוון למדתי שיעור
על אהבה חסרת סיכוי
על פשטות וחלומות
על הרצון להידמות.
והמציאות הזאת שממנה ברחתי
דפקה על דלת חדרי
ואני שתקתי ולא פתחתי
והיא התדפקה על עצבי מוחי.
והדפיקות נהפכו למעין מנגינה
שיר אהבה של ילדה קטנה וטיפשה
שחלמה חלומות מטורפים
שבסופו של דבר הטריפו אותה.
ואני לא סלחתי לעולם
על איך שהוא עובד
ולא סלחתי לך מעולם
על המקום בעולם בו אתה עומד.
ולי אין זכות להרגיש נבגדת
אותך אני בכלל לא מכירה
ואהבה היא בכלל הרגשה אחרת
אז כנראה שמגיע לי להרגיש בודדה.
כי יש סדרים ויש גילאים
ויש גזרות מלמעלה
ויש מוסכמות ויש חוקים
וילדה קטנה שישבה וחלמה לה.
ואני קינאתי ואני שנאתי
בלי לדעת במה ואת מי
ואני כעסתי בלי שום סיבה עלייך
על זה שאף פעם לא תכיר אותי.