זכרו אותי
שכן אני הייתי שם
ברגעי השפל והסער
נסתרת מעיני כל אדם
זכרו אותי
שכן מלחמתי החרישית
בתוך ערפל של זדון וכאב
היא שהכריעה את הכף, ותכריע לעולם
זכרו אותי
שכן נפלתי חלל
נזרקתי אל תהום הנשייה
ואיש לא ידע
איש לא ראה
למרות שאותי לעולם לא ראיתם
למרות שאת קולי מעולם לא שמעתם
למרות שאת יגוני איש לא ידע
זכרו אותי באהבה.
את מלחמתכם נלחמתי
ובמותי שילמתי
ולמרות נפשי החצויה
ולמרות פצעי ליבי הפעורים לרווחה
במלחמתי ניצחתי, הזדון סוכל
לכן זכרו אותי, לעולמים
כתאלצו לבחור בין הנכון לבין הקל.