יפעת עוז סיני / החלאה של האהבה |
המחזה מוזר אך מצחקק בעיקר,
עף לו בשמיים , מחפש לו אוויר
למלא את הפרפר והחלל הריק.
הוא מזיל דמעה ולא מבין מה,
מה עובר עליו ועל לבבו הריק,
כי מכל היה רוצה את האהבה שהייתה לו עם העכבר,
העכבר הוא מצוברח, חושב רק על עצמו,
לא מבין מה הבלון רוצה ולמה הוא בוכה.
אילו יכולתי הייתי מוצאת את העכבר
וחונקת אותו עד שיבכה ויבין שהוא בן זונה נבזה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|