גלעד לוין / מסע בחיים - חלק ז' |
אתה כבר לא רק מחייך.
ברגע זה עיניך מביעות כעס. רוגז.
קמת.
עברת והתיישבת על ספסל אחד מאחורי.
לא לצידי.
דמעה ירדה מעיני. אליה הצטרפו עוד ועוד דמעות.
וכל דמעה, כאילו קורעת את לבי היא.
זעקתי מכאבים.
לבי כואב לי. ואין תרופה לכאב.
רציתי שתחזור לשבת לצידי.
חזרת.
הסתכלתי על פניך, ופרצתי בבכי.
אל תלך שוב...
בבקשה, אל תלך...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|